ריצ'קר גיא ואח' נ' בית יורב(1997)בע"מ ואח'

החלטה

1.מושא הבקשה וטענות בעלי הדין

1.1בפני בקשה למתן צו עיקול זמני עצמי ובקשה דחופה לעיכוב הליכי הוצל"פ.

1.2הבקשה לעיקול מכוונת כלפי הסכומים שנפסקו לזכות המשיבה ב-ת"א 68832/04 במסגרת פסק דין שניתן ביום 15.12.09 ב-ת"א 68832/04 (להלן: "תביעת המשיבה") וכאמור בבקשה, היא נועדה להבטיח את שיפוייה של המבקשת במסגרת הודעה לצד שלישי שהגישה נגד המשיבה (להלן: "ההודעה") בסכומים שייפסקו נגד המבקשת (אם ייפסקו) בתביעה שהגישו נגדה מספר דיירים (להלן: "תביעת הדיירים") בתיק הנ"ל.

1.3בסעיף 21 לבקשה נרשם:

"מצ"ב תצהיר התומך בבקשה".

התצהיר האמור נחתם על ידי גב' אילנה גוטנברג-בר זאב; מדובר בתצהיר לקוני וסתמי אשר כל הנאמר בו הינו:

"אני עושה תצהיר זה לתמיכת הבקשה למתן צו עיקול זמני ולעיכוב הליכי הוצל"פ שהוגשה במסגרת ת.א. 25714/06".

"אני מצהירה כי האמור בבקשה הוא אמת".

1.4המשיבה הגיבה על הבקשה לגופא, בטענה בין היתר כי אין לבית המשפט סמכות לעכב הליכי הוצל"פ אלא רק במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע על יסוד ערעור שהוגש על פסק הדין.

בסעיף 18 לתגובה נטען כי המבקשת לא הראתה עילה כלשהיא להטלת עיקול זמני.

אטעים כי גם התגובה נתמכה בתצהיר לקוני וסתמי של מר גואקיל.

1.5המבקשת הגישה תשובה לתגובה – שלא נתמכה בתצהיר כלשהוא.

2.דיון והכרעה

לאחר שנתתי את דעתי לנטען בבקשה בתגובה ובתשובה וכן להוראות הדין החל והפסיקה הרלבנטית – החלטתי לדחות את הבקשה ואלו נימוקיי.

2.1אשר לעיכוב הליכי הוצל"פ

על פסק הדין בתביעת המשיבה לא הוגש ערעור ומשום כך הפך זה לסופי וחלוט.

בנסיבות אלו, הסמכות להורות על עיכוב הליכי הוצל"פ מסורה לראש ההוצאה לפועל – ולא לבית המשפט – מכאן, שאני דוחה את הבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ.

2.2אשר לעיקול זמני – עצמי

בתקנה 365 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") כותרתה; "הגשת בקשה לסעד זמני" נקבע בפיסקה (ג):